אריאל נולדה בחורף בתחילת ינואר 2020 והפכה את אליה בן השנתיים לאח הגדול.
לא פלא שאמא רותם העדיפה צילומי ניו בורן בבית במקום להגיע לסטודיו שלי עם שני הקטנטנים.
הצילומים נערכו כשאריאל היתה בת 11 יום.
אני תמיד מתחילה בצילום משפחתי, צילום שיחמם את הלב באותו רגע וגם בעוד הרבה שנים בכל פעם שתביטו בתמונה.
ממשיכה בצילומי משפחה נוספים אבא – בן
ממשיכה בצילומי ההורים עם אריאל התינוקת.
בעיניי זה מדהים לראות איך תינוקות מרגישים את האנרגיה של ההורים ומגיבים לאנרגיה הזו בחיוך.
חיוך של תינוקות ניובורן בגיל הזה אינו חיוך מכוון מצד אחד,
ומצד שני תחושה טובה כשההורים מחבקים, חלומות נעימים ותחושת שובע ייכולים להביא תינוקות בני יומם לחיוך האינסטינקטיבי הזה.
בצילומים הבאים אליה ואריאל.
אני חושבת שצילומים כאלה בהם האח ה"גדול" מחבק ומנשק את האחות התינוקת אלו הצילומים המרגשים ביותר ואני בטוחה שיקשטו את קירות הבית ויקבלו גם מקום של כבוד באלבום התמונות המשפחתי.
ועכשיו הגיע הזמן של אריאל לקבל את הפוקוס העיקרי.
אני ממש מתמוגגת לראות את השינה השלווה שלה.
צילומי ניובורן בבית – אנדה יואל
כשאני מצלמת תינוקות אני משתדלת כמה שפחות להפריע להם בשנתם.
זה אומר שכשהאמא בוחרת סט מסוים אני משתמשת בסט הזה בכמה דרכים : עם סרט לראש, בלי סרט לראש, עם כובע תואם, ללא כובע.
בתמונות העליונות למשל היא כבר לבושה באוברול הורוד שמופיע בתמונות הבאות אך מעליו סריג עיטוף ורוד תואם.
וכך, כדי להמשיך לתמונות האלה אמא – בת סה"כ הסרתי בעדינות את הסריג ואריאל היתה כבר עם הבגד המתאים.
הסט האחרון, הסט התכלת.
אני שמחה מאד כשאמהות בוחרות את הסט הזה.
אנחנו חיים בתקופה שבה אפשר ומומלץ לאמץ קוד צבעים חדש לבנות או בנים וסט הלב בתכלת אהוב ומבוקש מאד.
כתמונה אחרונה בחרתי להראות את אריאל בזרועות אמא רותם.
תינוקות גדלים כל כך מהר ובמיוחד בשנה הראשונה לחייהם שזו מזכרת מדהימה לראות ולהזכר כמה קטנטונת אריאל היתה שבוע וחצי לאחר לידתה.
