מסע צילומי משפחה מדן ועד אילת – מסע משפחתי
בחודש פברואר 2018 יצאתי עם משפחתי למסע מדן ועד אילת במטרה לשלב בין כמה אהבות: טיול בארץ עם המשפחה, וצילום תיעודי של משפחות. בבחירת הלוקיישנים העדפתי להתמקד בפריפריה. בחירת המשפחות נעשתה על ידי המשפחות עצמן. פרסמתי מיקומים ושעות צילום וכל משפחה שרצתה ויכלה להגיע, באה והצטלמה.
בקרוב יצא קליפ קצר המתעד את המסע ואת המצולמים.
צילום ברמת הגולן – מיצר
1. משפחת ברלב (מיצר)
"אבא – אמוץ (39), אמא-אסנת (39) ילדים: עלמא (בת 7) , אמרי (בן 5) נהר אור (בן 2)
חיים בקהילה צעירה ומתחדשת במושב מיצר בדרום רמת הגולן.
הגענו לכאן לפני 3 שנים בעקבות מסע משפחתי ברחבי הארץ עם אוטובית ישן ומיוחד. יצאנו למסע מאזור ירושלים בו חיינו כעשור ושם נולדו עלמא ואמרי. ידענו שיש עוד המון מקומות בארץ שאנחנו לא מכירים ועוד לא מעט צורות חיים מעניינות..
נדדנו בין חוות בודדים וקהילות מעניינות במטרה למצוא מקום בו נרצה להשתרש ולהקים בית.
במהלך המסע גילינו שמחוץ למרכז המוכר (חדרה – גדרה) ישנה ארץ מיוחדת, אנשים פתחו את ליבם וארחו אותנו והכירו לנו את המרחב שלהם.
אחרי חצי שנה של נדודים בין חוות בודדים והתנדבויות במקומות מופלאים- הבנו שאנחנו אמנם מוקסמים מהרעיון של חוות בודדים והתיישבויות נידחות במקומות קסומים, אבל אנחנו רוצים לגדל את הילדים שלנו בהנאה ושמחה בתוך קהילה מחבקת. בנוסף הבנו שאנחנו לא רוצים להיכנס להרחבה של מקום מבוסס אלא להיות חלק ממשהו שנרקם ומתהווה…
המשכנו את המסע עוד כ8 חודשים בין קהילות מגוונות ומעניינות וכמובן עצרנו בלא מעט מקומות קסומים בחיק הטבע.
תמיד חשבנו שנתיישב במדבר, נדדנו שם לא מעט אבל לא מצאנו את המקום שלנו..
ובאופן מפתיע – או שלא J התאהבנו בדרום הגולן.. חבל ארץ קסום ומדברי בתכונות מסוימות.
הגענו למיצר, וגילינו סיפור מיוחד וקהילה מרגשת שאנחנו שמחים להיות חלק ממנה ולהתפתח יחד.
מיצר הפך למושב לפני כשנתיים וקולט משפחות לנחלות חקלאיות. הקהילה הצעירה, שחרתה על דגלה את ה"חינוך, חקלאות וקהילה" מלאת מרץ, יזמויות, התפתחות תמידית והרבה שיתוף.
הילדים גדלים כאן מאושרים בחיק הטבע וגם אנחנו גדלים איתם.
כיום אסנת מרצה למדעי החיים במכללת אוהלו ומלמדת יוגה אנטגרטיבית כאן במיצר. אמוץ עוסק בבנייה ונגרות (מקים בימים אלו בית מלאכה לעבודות בעץ פראי וטבעי). עלמא תלמידת בית ספר "שורשים" בנטור ואמרי ונהר אור גדלים במרחבים החינוכיים שהקימה הקהילה במיצר.
מאחלים לכל מי שמתלבט או מחפש- להעיז, לשאול, לצאת… לצאת מהבית ומאזור הנוחות ולגלות מקומות חדשים ודברים נפלאים."
2. משפחת יונש (מיצר) – ללא אישור פרסום כרגע … ומייד תבינו למה
"שי (39) אלת (36) הורים ל-6 ילדים מתוקים,
חמישה מילדינו באומנה ולאחר שנים רבות של טיפולים ולאחר שוויתרנו, לפני חודש נולדה בתנו הביולוגית.
עברנו לגולן מכרמיאל, שי מטפל באומנויות לחימה, אני מנהלת חשבונות ויש לי עסק של סדנאות יצירה. לפני שנתיים וחצי עברנו למושב מיצר, והצטרפנו לגרעין משפחות חלוציות בהקמת מושב חקלאי! אז את החלום האישי שלנו לגור בגולן כבר הגשמנו ומקווים להגשים את חלום החקלאות בקרוב!
הרצון לשמש משפחת אומנה היה אצל כל אחד מאיתנו לפני שהכרנו ולכן היה ברור שמיד לאחר הנישואים נתחיל תהליך מול אחת העמותות. חלק מילדינו עם צרכים מיוחדים, כולם נמצאים בקשר עם המשפחות הביולוגיות, והחיים שלנו מלאי אתגרים לצד אושר וסיפוק עצומים.
במיצר פגשנו קהילה קטנה, תומכת, מכילה ומפרגנת. אין ספק שעבורנו זו הייתה הבחירה הנכונה."
צילום בגליל – ראש פינה
3. משפחת שומר (חד נס)
"אנחנו משפחת שומר מחד נס. זו היא באצם משפחה של בעלי שהגיע לחד נס מחיפה לפני 25 שנה. בזמנו עליתי לארץ לבד והורי גרים בחול עד היום לכן הבאתי איתי את חמותי האהובה בלה להצטלם.
אני עובדת כבודקת תוכנה בחברת הייטק ולשאר המשפחה יש עסקי צימרים.
יש לנו שני בנים אסף בן השלוש ואיתי בן 3 שבועות."
צילום בגליל – ראש פינה
4. משפחת וסרמן (שדה אליעזר)
"גדי וליאור ושלוש בנותיהם מתגוררים במושב שדה אליעזר, בגליל היפהפה מזה כ-7 שנים. קודם לכן, גרו בקצרין שבגולן, ליאור היא בת הישוב.
גדי, פקח בצפון רמת הגולן, בחברת מקורות.
ליאור, יועצת פרלמנטרית לחברת כנסת.
רון, בת 19, משרתת כתצפיתנית בצה"ל.
שקד, בת 15, תלמידת כיתה י׳ בבית הספר "עמק החולה" בכפר בלום.
פז, בת 7, תלמידת כיתה ב׳ בבית הספר "מבוא הגליל" באיילת השחר.
אנו משפחה שמחה, האוהבת לטייל בארץ ובחו"ל ולהנציח את כל חוויותינו בתמונות.
צילום בקרבת הבית בנוף הגלילי המקסים ובאוירה פסטורלית הוא הזדמנות נהדרת וחוויה משפחתית כיפית. דווקא את המקום היפהפה הזה בראש פינה, לא הכרנו. הכל ירוק, פורח ומי הנחל זורמים.
גדי לא יכל להשתתף בצילומים בשל אילוצים של מקום עבודתו… הפסיד!
נהננו מאד, תודה רבה לאנדה ולמשפחתה… המשך מסע צילומים מהנה"
צילום בעמק יזרעאל – גבת
5. משפחת בן חמו (נהריה)
"שמוליק ואני למדנו יחד באותה כיתה מגיל 14. בלתי נפרדים… אחרי כמה שנים של חיזורים הפכנו לזוג בגיל 17 ומאז אנחנו ביחד, היום בני 26.
בזמן הצבא של שמוליק והשירות הלאומי שלי עשינו הרבה תכנונים על חיינו בהמשך, אמרנו שנתחתן רק אחרי התואר ולא יכולנו לצפות להפוך למשפחה. היה קשה לחכות וכבר תוך כדי התואר התארסנו והתחתנו בחתונה יפה ומרגשת – חברים, משפחה אפילו מורים מפעם…
שנה אחרי קיבלנו את האור של חיינו, אוריה שלנו ילדה מדהימה, מלאה בחן ואור אמיתי
שמחנו להיות משפחה קטנה ומגובשת שבאמת נהנת מהאחדות והביחד שיצרנו לנו…
אני מורה לאנגלית בבי"ס פסגות בנהריה.
שמוליק לומד מתמטיקה ומדעי המחשב ומלמד בפרויקט "מגשימים" ללימודי סייבר.
לפני חצי שנה הבאנו לעולם את יגל ויעלה, תאומים מקסימים, יפייפים ועם מלא אופי! היה מאתגר להפוך פתאום למשפחה של חמש נפשות אבל שווה כל רגע!
במיוחד עכשיו שהתאומים קצת גדלו ואנחנו יכולים להתנהל יחד, לשחק ולהמשיך לגדול ולצמוח.
זו המשפחה שלנו, ואנו שמחים על מה שהשם נתן לנו ועל המסע הזה שלנו מזוג צעיר להורים גאים ומאושרים ❤"
צילום בנגב (עוטף עזה) – בארי
6. משפחת מזרחי (אופקים)
"אני רעות מזרחי נשואה לשלום 11 שנים ואנחנו הורים ל7 ילדים תהילה בת 10 דוד בן 9 שיראל בת 8 ינון בן 6 ושלישיית בנות טליה מוריה הודיה בנות שנתיים וחצי.
לפני 5 שנים שלום עשה צעד ענק והחליט להתגייס לצבא למרות שבחברה החרדית אליה השתייכנו זה לא היה מקובל לאחר כחצי שנת שירות הוא יצא לקורס קצינים שאותו סיים בהצלחה! סיטואציות החיים לא היו פשוטות נאלצתי להתמודד לבד עם 4 ילדים קטנטנים כשבעלי נמצא בבסיס. לפני 3 שנים התבשרתי בבשורה ששינתה את חיי מקצה לקצה אני בהריון עם שלישייה! הריון שהיה קשה מאוד אושפזתי בשבוע 18 עד הלידה בשבוע 31 מהמיטה בביח הצלחתי לנהל בית עם 4 ילדים כדי שלא ירגישו בחסרונה של אמא. היום שנתיים וחצי אחרי הנס שקיבלנו למדנו כמה החיים מפתיעים אותנו וכמה אנחנו לא יודעים מה מצפה לנו מעבר לפינה.
שלום מפקד על פלוגה של הפצה של מזון לבסיסי צהל בדרום ואני קופאית במחסני השוק.
אני שישבתי בבית 10 שנים וגידלתי ילדים ותמיד פחדתי לצאת לעבוד כי לא ידעתי איך אצליח להסתדר עם עבודה בית וילדים למדתי להאמין בעצמי ויצאתי לעבוד.
אזרתי אומץ יום אחד והגעתי למנהל של הסופר ושאלתי אם מחפשים עובדים בזמן הריאיון סיפרתי שאני אמא ל7 ילדים וקשה לי לעבוד במשמרות התחשבו בי וקיבלתי משרת אם מ8 עד 3.
מה שחשוב זה שאני מגיעה לעבודה כל בוקר שמחה ומרוצה מהמקום עבודה שלי. כיף לי שם ואני נהנית. היום אני מרגישה שאני חיה."
צילום בערבה – קיבוץ לוטן
7. משפחת טבת (לוטן)
"אנחנו יעל, מאור אופיר וקים, עברנו לפני שלושה חודשים ממרכז הארץ לקיבוץ לוטן בערבה. אהבנו מאד את חיינו בעיר אבל עם הולדתו של אופיר הרגיש לשנינו שאת המשפחה שלנו אנחנו רוצים לגדל בסביבה אחרת. אני מגיעה מתחום השיווק והניהול ומאור עסק בשוק ההון.
הלב ביקש למדבר ובמהלך החיפושים גילינו את קיבוץ לוטן השוכן בערבה הדרומית. המעבר לא היה פשוט, יציאה משמעותית מגבולות אזור הנוחות שלנו, אך לאט לאט אנחנו רוקמים כאן חיים חדשים ומתחילים להרגיש שלווה של בית. שמחנו להכיר אותך אנדה."
צילום בפארק הצפרות, אילת
8. גל ואיתן נקדימון (נווה חריף)
"אהלן , אני גל נקדימון.
הבן שלי איתן ואני גרים בקיבוץ נווה-חריף בערבה. מאד מאד אוהבים לגור במדבר, אוהבים את הנוף של המדבר, את האוויר ואת השקט.
איתן יהיה בקרוב בן תשע; הוא לומד בכיתה ג' בבית הספר "מעלה שחרות" והולך לתוכנית למצטיינים באילת. איתן מאד אוהב תיאטרון ולרכב על סוסים בחווה בגרופית.
אני עורכת את העיתון האזורי של חבל אילות ומתה על העבודה שלי! לדעתי, יש לי את העבודה הכי כיפית והכי מעניינת בעולם. תמיד עסקתי בכתיבה ותקשורת – בין השאר עבדתי כמה שנים עם הדובר הארצי של מד"א, ערכתי וכתבתי נאומים, מאמרים באינטרנט ועוד ועוד.
אנחנו מאד אוהבים לקרוא – יש לנו ספרייה ובה למעלה מ-1000 ספרים בבית והבילוי האהוב עלינו בערב זה לרבוץ בסלון, כל אחד על ספה אחרת, ולקרוא ולקרוא ולקרוא. המשפחה הקטנה שלנו כוללת גם את הכלבה המקסימה קיילי שאימצנו מהרחוב לפני שנה וחצי, וחתולה שחורה בת 11 בשם סרניטי, שבטוחה שהיא מנהלת את הבית…
איתן ואני גם אוהבים לעשות קמפינג במדבר ולטייל, ולפעמים – אפילו באמצע השבוע – אנחנו תופסים את האוהל ואת הכלבה, משליכים את עצמנו בפארק תמנע או באשרם בשיטים ללילה, ישנים בטבע ומתחילים את היום טעונים באנרגיות אחרות לגמרי.
עברנו לערבה הדרומית לפני כשש שנים, עוד לפני שמלאו לאיתן שלוש. אני גרתי בקטורה לפני כ-16 שנה והתאהבתי באזור ותמיד ידעתי שארצה לחזור ולגדל את הילדים שלי בערבה, כי זה המקום הכי מדהים לגדל בו ילדים.”